מדענים ישראלים אומרים שמחקר חדש הראה שמולקולה קטנה בשם PJ34 הפעילה הרס עצמי של תאי סרטן הלבלב בעכברים.
על פי המחקר, שפורסם בכתב העת הביו-רפואי Oncotarget, מתן המולקולה צמצם את מספר התאים הסרטניים בגידולים מפותחים בעד 90 אחוז במהלך 30 יום.
את המחקר הובילו הפרופסורית מלכה כהן-ארמון וצוותה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד"ר טליה גולן וצוותה במרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא, ובוצע עם השתלות של תאי סרטן לבלב, לעכברים שמערכת החיסון שלהם דוכאה או ל- קסנוגרפטים.
"במחקר שפורסם בשנת 2017 גילינו מנגנון הגורם להרס עצמי של תאי סרטן אנושיים במהלך החלוקה שלהם (מיטוזה) מבלי להשפיע על תאים בריאים", הסבירה הפרופסורית כהן-ארמון בהצהרה של האוניברסיטה השבוע. "אנו רתמנו כעת את המידע הזה למיגור יעיל של תאי סרטן הלבלב האנושיים בקסנוגרפים. התוצאות הנוכחיות התקבלו באמצעות מולקולה קטנה שמעוררת מנגנון של הרס עצמי זה במגוון תאים סרטניים אנושיים.
"העכברים טופלו במולקולה בשם PJ34, שהיא בעלת חדירות לקרום התא, אך משפיעה באופן בלבדי על תאי סרטן אנושיים. מולקולה זו גורמת לאנומליהה במהלך החלוקה של תאי סרטן אנושיים, ומעוררת את מותם המהיר. לפיכך, החלוקה של התאים עצמה הביאה למוות בתאי הסרטן המטופלים," הוסיפה.
המחקר כלל 24 עכברים שחולקו לשלוש קבוצות בנות שמונה כ"א; קבוצת ביקורת, ושתי קבוצות שטופלו ב- PJ34 בפרקי זמן שונים. לקבוצה אחת של בעלי חיים ניתנה המולקולה במשך חמישה ימים רצופים בשבוע במשך שלושה שבועות, והקבוצה השנייה טופלה ב- PJ34 שלוש פעמים בשבוע, כל יום שני, במשך שלושה שבועות.
על פי הממצאים, רק בקבוצה שטופלה מדי יום ב- PJ34 (חמש פעמים בשבוע) נצפתה ירידה משמעותית של כ- 40 אחוז בגודל הגידול אך שתי פרוטוקולי הטיפול גרמו להפחתה של בין 80-90 אחוז בתאי סרטן חודש לאחר שהטיפול הסתיים. בעכבר אחד הגידול נעלם לחלוטין ביום 56 של המחקר.
כהן-ארמון ציינה כי תאים בריאים לא הושפעו, ולא נצפו השפעות שליליות על התנהגות העכברים.
במהלך המחקר לא נצפו חריגות, סימני רעילות או מוות מבעלי חיים. נהפוך הוא, כל העכברים עלו במשקל במהלך המחקר, ללא הבדל בין קבוצת הבקרה לשתי הקבוצות שטופלו ב- PJ34, "נכתב במחקר.
המדענים אמרו כי "מיגור יעיל של תאים ממאירים בסרטן הלבלב האנושי הציג מודל חדש לטיפול בסרטן הלבלב."
קשה לאבחן סרטן הלבלב, שכן לעיתים קרובות אין תסמינים בשלבים המוקדמים. לעיתים קרובות הוא עמיד בפני טיפולים הקיימים כיום ובשלבים המתקדמים יותר שלו (גרורתי), יש שיעור הישרדות לחמש שנים של שלושה אחוזים בלבד.
פרופסור כהן-ארמון ציינה כי המנגנון, שנבדק במחקרים מקבילים, "פועל ביעילות" בסוגים נוספים של סרטן, ומיגוון מגוון תאים סרטניים עמידים (סרטן שד, ריאות, מוח ושחלות) כולל סוגים העמידים לטיפולים כיום.
בהודעת אוניברסיטת תל-אביב נמסר כי PJ34 תבדק במחקרים פרה-קליניים על פי תקנות ה- FDA, לפני שיתחילו ניסויים קליניים על בעלי חיים גדולים יותר ואז בני אדם.
הערותי:
המולקולה PJ34 פועלת במנגנון פעולה של עיכוב פארפ (parp inhibitor) זו אינה מולקולה חדשה ומחקרים בהקשר של סרטנים שונים (כולל לוקמיה) כבר מבוצעים איתה מזה מספר שנים. התוצאות של המחקר מבורכות כמובן, אבל הן בוצעו בנתיים בעברים בלבד. מחקרים קליניים בחולי סרטן לבלב הם שיתנו תמונה אמיתית יותר ליעילותה של התרופה באנשים. חשוב גם לזכור שעמידות של תאי הסרטן מתפתחת גם לקבוצת התרופות ממשפחת מעכבי ה-פארפ. זו סיבה טובה לחקור, אולי בהמשך, שילוב של מספר חומרים נוספים (קוקטייל אם תרצו) שימנעו ככל האפשר את התפתחות העמידות.
מספר דברים שיכולים אולי לעשות זאת כוללים:
1. היפרתרמיה עדינה (mild hyperthermia). 2. מעכבי היסטון דיצטילאז (Histone Deacetylase Inhibitors) 3. דיכוי של Heat Shock Protein 90 4. הייצוב (סטביליזציה) של הגן P53