ניסיוני עם מטופלים רבים במהלך השנים, לימד אותי מספר תובנות, שלעניות דעתי חשוב שידע כל מי ששוקל להשתמש, או משתמש כבר בפועל ברפואה אלטרנטיבית/משלימה לטיפול במחלה האונקולוגית שלו, וזאת כדי למקסם את סיכויי ההצלחה שלו /שלה.
חשוב להשמר מדפוסי החשיבה השגויים הבאים שעלולים להפחית את סה"כ יעילות הטיפולים:
1. דחייה - "בנתיים אוותר על טיפול אלטרנטיבי/משלים, ואטופל רק בטיפול של רופאי עליהם אני סומך".
רבים מגיעים למטפל האלטרנטיבי רק כשכמעט כלו כל הקיצין, וכשהרפואה האלופתית נכשלה בהטבת מצבם. זו טעות כמובן. חשוב ביותר להשתמש ברפואה המשלימה מתחילת הדרך מוקדם ככל שניתן. הסיבות לכך מגוונות, והן מפורטות במאמר הבית כאן. יתרה מכך, כשמטופל עבר כבר מספר קווי טיפולים, ומצבו הקליני מדורדר והמחלה מפושטת, הסיכוי כי הרפואה האלטרנטיבית תעזור גם הוא פחות בהרבה.
2. אין לי תופעות לוואי - "הרפואה המשלימה, במידה ואחליט להשתמש בה, תעזור לי אולי להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפול האונקולוגי. אבל כרגע אני לא ממש סובל מתופעות לוואי, כך שאין לי צורך לפנות לרפואה המשלימה". --הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית עושה הרבה מעבר לרק הפחתת תופעות הלוואי של הטיפולים האונקולוגיים.
3. נגרר בדש בגדו - "אני אלך לפגישה עם מטפל אלטרנטיבי, לא כי אני כל כך רוצה, אלא רק משום שביתי ובני רוצים מאוד בכך, והם שקבעו עבורי את הפגישה. האמת היא כי אני לא מאמין ברפואה האלטרנטיבית, אבל לא רוצה לגרום לבני וביתי להרגשה רעה, אז אזרום איתם הפעם". -- מיותר לציין כי טיפול אלטרנטיבי לאדם שחושב כך מועד לכשלון מלכתחילה.
4. חשיבה מוטעית ולוגיקה שגויה - "שמעתי כי סרטן אוהב דברים מתוקים. גזר הוא מתוק, ולכן אסור לי לאכול גזר". או, "שמעתי שסרטן משתמש בברזל לשגשוגו. סלק מכיל ברזל, ולכן אמנע מלאכול סלק". --נגזרות אלה מוטעות ביסודן (אינן עושות אבחנה בין סוגים שונים של "מתוק" ובין סוגים שונים של ברזל) וגורמות הרבה פעמים למטופלים לפחד מלהכניס לפיהם נוטריינטים שחשובים עבורם.
5. טוהר (PURITY) - "אני אשתמש רק בדברים טהורים וטבעיים שיש לרפואה האלטרנטיבית להציע כמו: תזונה בריאה, עשבי מרפא ותוספים העשויים מחומרים טבעיים". -- מערכת קבלת ההחלטות של מטופלים אלה לוקה לעניות דעתי בחסר. לפעמים את המשפט הנ"ל אומרים אנשים שבמקביל מקבלים טיפולים ציטוטוקסיים (רעילים) כמו כימותרפיות שונות, רדיותרפיה וכו', מה שהופך את המשפט המצוטט הנ"ל למוזר עוד יותר. השיקול של באילו חומרים או טיפולים אלטרנטיביים כדאי להשתמש, צריך להיות נגזרת של חשיבה צרופה, לוגית, ולא להיעשות מתחושות בטן או מה שנראה למטופל כ - "טהור". השיקול לגבי חומר X או Y צריך, כמו הרבה שיקולים בתחומים אחרים בחיינו, להתבסס על עלות (נזק) פוטנציאלית מול תועלת פוטנציאלית. אם התועלת לעין ערוך גדולה מהנזק הפוטנציאלי, מדוע לא להשתמש? אני מודע לכך כי לעיתים המטופלת מגיעה למטפל אשר "טוהר" הוא בבסיס המשנה הטיפולית שלו, והוא זה שמכתיב או ממליץ עליו, וגם כאן כמובן (וזו רק דעתי) הוא גורם למטופלת עוול כשהוא פוסל שורה ארוכה של כלים שפוטנציאלית עשויים לעזור במצבה. להרבה מאוד תרופות מרשם, שנמצא מחקרית, כי הן עשויות לעזור ללחימה בסרטן, יש פרופיל רעילות מאוד נמוך, ומאידך יעילות פוטנציאלית גבוהה. מדוע אם כן לא להשתמש בהן? רק בגלל ששבויים בקונספציה של "טוהר"? זו טעות לדעתי.
6. החיפוש אחר כדור קסם - הרבה מטופלות נופלות למלכודת של חשיבה כי אם רק ימצאו את אותו חומר שנלחם ביעילות בסרטן שלהן, הן תהיינה על דרך המלך. אני נתקל לא אחת במטופלים שאומרים משפטים כמו: "תזונה אלקלינית היא הפתרון לסרטן שלי" "סודה לשתייה תרפא אותי" "סידן אמורפי הוא הכלי הכי חזק ללחימה בסרטן. תראה מה הוא עשה לאדם X למשל", או "קנביס מרפא סרטן, ולכן זה כל מה שאני צריך" -- חשיבה צרה ומוגבלת מסוג זה שגויה במהותה. אין כדורי קסם כשמדובר במחלות אונקולוגיות. סרטנים מערבים הרבה גנים, הרבה חלבונים, הרבה אנזימים, ולא מעט נתיבי גדילה ושגשוג שעומדים לרשותם. אלה מחלות מורכבות. הן משולות לדלת שיש לה מספר מנעולים ולא מנעול יחיד. התבססות על שיטת טיפול אחת או חומר אחד, יחטיאו את המטרה. במקרה הטוב הם ישחררו מנעול אחד, אבל מכיון שלדלת הזו מספר מנעולים, היא עדיין תישאר סגורה והמטרה לא תושג. יותר ויותר הפרדיגמה הטיפולית "צועדת" לכיוון של טיפול בקוקטייל. ההסטוריה של הרפואה מלמדת אותנו כי היכן שמטפלים בקוקטיילים, נוחלים יותר הצלחות. ראו למשל את ההצלחות באיידס או בהפטיטיס B והפטיטיס C
7. התבססות על פסאודו מדע - האינטרנט סובל הכל. יש די הרבה חברות שמוכרות תוספי תזונה שלטענתן נוגדות סרטן באמצעות שיווק רשתי. כשמטופל גולש ברשת וקורא מאמר על חומר X או חומר Y ובמאמרים אלה נזרקות סיסמאות שיווקיות כמו: "פי 10000 יותר אפקטיבי מכימותרפיה" הוא בשל מצוקתו ובתמימותו מתרשם עמוקות מכך, ואולי גם מחליט על דעת עצמו להשתמש בחומר זה. מה שחשוב להבין הוא, כי הצהרות מהסוג הנ"ל אינן בגדר מסקנות מחקריות. מדענים אינם משתמשים בשפה כזו. אלה צעקות של רוכלים, המנצלים מצוקות של חולים, כדי למכור להם מוצר זה או אחר. חשוב לפקוח את העיניים, ולחדד את הביקורת כשנתקלים בסוג כזה של הבטחות. לעיתים המטופלת מופצצת בלחישות על אוזנה מקרובי משפחה, חברים ואחרים שחפצים בטובתה לגבי חומרים כאלה ואחרים, שכדאי לה להשתמש בהם. ברד זה של אינפורמציה, שהרבה פעמים שגויה, נעשה כמובן רק מתוך כוונות טובות של הרצון לעזור, אבל הוא מאוד מבלבל את המטופלת ועלול לגרום לה לקבל החלטות לא נכונות.
8. עקה (STRESS) שאינה מרפה - כמות מסוימת לא מרובה של עקה עשויה להיות חיובית. היא שומרת אותנו עם האצבע על הדופק, נכונים לפעולה, ואף עוזרת לצמיחת תאים במוחנו. לעומת זאת, רמות גבוהות של עקה שאינה מרפה מאיתנו, עלולה להפוך לרוצח חסר רחמים. טוב יעשה אדם עם אבחנה של מחלה אונקולוגית, אם יאמץ פעילות גופנפש שעשויה להנמיך את רמות הסטרס שלו. כשמטופלים שואלים אותי "איזו פעילות נפש היא הכי אפקטיבית לדעתך?" אני עונה, שהפעילות אשר אליה הם יתחברו הכי הרבה היא הפעילות שתתרום להם בצורה המשמעותית ביותר. לעיתים מטופלת אונקולוגית צריכה להיות כמו דבורה. היא צריכה לעבור מפרח לפרח ולטעום את הצוף של מספר פרחים, עד שתחליט בסוף איזה צוף הכי מתאים לה אישית.
9. תועלות משנה - זה דבר שלא נוח לחולים אונקולוגים להתעמת איתו, אבל לדעתי הוא קיים במספר לא מבוטל של חולים. זה הטבע האנושי להינות מהתשומת לב, סימפתיה, אמפתיה ואפילו פינוק במידת מה שמורעפת על חולים אונקולוגים. אלה מורעפים ע"י הסביבה התומכת, המשפחה, חברים ועוד גם מבלי שהחולים עצמם הזמינו אותם. לחולים קשה לעיתים להיפטר מתחושות אלו, והן שלא במודע עלולות לחבל בהחלמה. כולנו, אני מניח, שמענו בתקשורת על מקרים קיצוניים של אנשים שהתחזו לחולים אונקולוגיים, רק כדי להיות מורעפים באהבה, חמלה וצומי.
10. מכשולים אמוציאונלים - רגשות כמו: כעסים, רגשות אשמה עצמית, האשמות, מרירות והצורך החזק לרצייה עצמית, מהווים מכשול בפני ריפוי. אנשים אשר לא מצליחים להיפטר מרגשות אלה, יתקשו מאוד בתהליך ההחלמה. יש כיום מטפלי גופנפש מצויינים שמצליחים לעזור למטופלים בשחרור ופתירה של אלה, ולדעתי טוב יעשה המטופל אם ישלב כחלק מתהליך החלמתו אנשי מקצוע אלה.
11. רציונליזציה של הרגלים רעים - משמעת עצמית היא תכונה שכיחה של ווינרים. לחלק מהחולים יש מעט משמעת עצמית. תפקידו של המטפל הוא למצוא פרוטוקול שאפשרי ובר ביצוע עבור המטופל. רוב חולי הסרטן ישקרו או יסתירו את חולשותיהם, ולכן המטפל הזהיר צריך לדעת לעבוד סביב מציאות זו. בין החולים הגרועים ביותר הם אלה אשר מתגאים במשמעת החזקה שלהם. דוגמה: "אתה פשוט תגיד לי מה לעשות, ואני אעשה כל פסיק ממה שתגיד לי". אני החולה הטוב ביותר בעולם." אתם מבינים מה בדיוק קורה כאן? החולה פשוט ויתר על כל אחריות אישית, ויגרום לך לשאת בכל האחריות, במקרה והציפיות שלו מהטיפול לא מתגשמות. זו הסיבה שהמטפל תמיד, תמיד, צריך להגדיר את היחסים כשותפות.
12. הסתמכות יתר על הטיפול - קורה הרבה פעמים שטיפול אינו עובד. הוא פשוט נכשל. חשוב גם למטפל וגם למטופל לשמור על צלילות דעת, להכיר בעובדות כפי שהן, ולהיות מוכנים לעשות שינויים. להמשיך ולעשות את אותו דבר כשהוא לא הוכיח יעילות תהיה טעות. לעיתים מטופלים במצבים כאלה, מחליטים כי המטפל האלטרנטיבי שלהם אינו טוב מספיק, שהרי מצבם לא הוטב, והם מחליטים לעזוב אותו. לפעמים הסיבות מוצדקות, ולא אחת הן אינן מוצדקות. כמו שלא מחליפים אונקולוג חדשות לבקרים, רק בגלל שקו טיפולי אונקולוגי כשל (וזה קורה הרבה), לא הגיוני להחליף את המטפל האלטרנטיבי מאותן סיבות. אחרי הכל מדובר במחלות לא פשוטות, וציפיות לפתרונות קסם מהירים הן לא מציאותיות בעליל.
13. שריפת גשרים- לעתים קרובות מדי המטופל יגיד דברים לרופא או למטפל שיגרום לו לקחת צעד אחורה. לפעמים מטופל עושה זאת במכוון, אבל זו בדרך כלל טעות. הערות שליליות או אזהרות עשויות למצוא את דרכן לתוך התרשים של המטופל, וזה יגרום גם לרופאים לעמוד על המשמר. יש פעמים שאתה צריך רופא כדי לספק לך שירות כגון: בדיקת דם או מרשם. זה טוב לטפח את היחסים שלך עם כל ספקי הבריאות. זו טעות לשרוף גשרים.
אני בטוח כי הרשימה הנ"ל היא חלקית בלבד, וכי יש עוד דברים רבים נוספים. בחלקם אגע אולי בכתבות בהמשך.
בריאות שלמה לכולם