שלום רב לכלכם, שמי שלמה גוברמן, ורבים מכירים אותי דווקא בכנוי גוּבִּי. לפני כ- 20 שנים, החלה אחותי היקרה נילי, את מלחמתה האמיצה בסרטן השחלות. נילי הלכה לעולמה, לאחר כ- 4 חודשים של יסורים וכאבים רבים מנשוא. וכאילו לא היה באובדן איום זה די, לפני מעט למעלה מ-5 שנים, איבדנו משפחתי ואני, את אימי היקרה גאולה, לאחר שלחמה בסרטן עם המון תעצומות נפש במשך 4 שנים לערך. לצערנו הרב, כמו רבים אחרים, המתבשרים כי הם חולים בסרטן, גם אימי ואחותי היקרות, התקשו להאמין כי קיימות דרכים נוספות, אלטרנטיביות, באמצעותן ניתן להלחם במחלה. הן היו חדורות אמונה, שנבעה ככל הנראה משנים ארוכות של חינוך ואינדוקטרינציה שכולנו מתחנכים לרגליה, כי רק רופאים, באמצעות הכלים הקונבנציונלים העומדים לרשותם, הם הם היחידים אשר יוכלו אולי להביא מזור למחלתן. מאז מותה של אחותי, אני חוקר ולומד באינטנסיביות כפייתית כמעט, את תחום הטיפולים האלטרנטיבים במחלה. במהלך שנים אלה גיליתי עולם שלם וגדול של שיטות ריפוי אלטרנטיביות לסרטן, שיטות שהן הרבה פחות רעילות, לא פחות יעילות והרבה יותר אנושיות. בספר זה תוכלו להתוודע לתרפיות שונות, אשר אינן נכללות כמובן בארסנל הטיפולים הקונבנציונליים, ואשר לא קיבלו את אישורו של ה- FDA או משרד הבריאות הישראלי. אם אתם שואלים את עצמכם את השאלה המתבקשת: "אם חומרים אלה הם כל כך אפקטיביים, איך זה שהרופא שלי לא סיפר לי עליהם?", הרי שהספר יענה, אני מאמין, גם על שאלות ותהיות מסוג זה. שוחחתי ויצרתי קשרים עם מבריאי סרטן רבים, אשר החלימו ממחלתם באמצעים טבעיים בלבד, ללא שימוש בכימותרפיה וקרנות. חלקם אף לא עברו ניתוחים. אחרים בחרו להיות מטופלים בטיפולים קונבנציונלים ובמקביל גם בטיפולים טבעיים. בשנים האחרונות אני משמש לחולי סרטן כמדריך ויועץ בתחום הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית. אני אישית, מעדיף את הכנוי יועץ ומדריך על מטפל, כי אני מאמין שברוב המקרים (למעט מצבי חרום מסוימים או מצבים סיעודיים), אין אדם יכול לטפל, אלא בעצמו בלבד. בסופו של דבר, למעט במקרים מאוד מיוחדים אלה, המטופל עצמו, בעזרת הסביבה התומכת שלו, הוא זה אשר ידאג לעשות את רוב אותם טיפולים המרכיבים את הפרוטוקול האנטי-סרטני שלו; לקחת את התוספים; להכין את המיצים והמזון; לעשות את הליכי ההתנקות הגופניים והנפשיים כאחד וכו’. הפילוסופיה בבסיסה של הרפואה ההוליסטית היא, כי אדם לוקח אחריות אקטיבית על בריאותו, ובמקרה של מחלה על תהליך החלמתו. זוהי פילוסופיה השונה בתכלית מזו של הרפואה הקונבנציונלית, בה האחריות להחלמה והבראה נמצאת רובה ככולה במגרשו של הרופא. החולה מצפה כי הרופא המטפל, תוך שימוש באמצעים וכלים העומדים לרשותו יביא להבראתו. ההבדל הוא אם כן תהומי! הרפואה הקונבנציונלית, רואה בסרטן מחלה נקודתית, ומפציצה את הגידול הסרטני בארסנל כלי המשחית ("מדיניות אדמה חרוכה") העומדים לרשותה כמו ניתוחים, כימותרפיה והקרנות. זוהי מלחמה תוקפנית ובמידה רבה גם פרימטיבית. במקרה הטוב היא משאירה את המטופל עם מערכת חיסונית כה חלשה ומדולדלת, ואשר שלמעשה הייתה אמורה להוות עבורו רשת בטחון אמיתית . הרפואה ההוליסטית לעומת זאת, רואה בסרטן כשל כלל- מערכתי שהגוף והנפש כאחד מעורבים בו. היא מטפלת באדם ולא במחלה. כל אדם הוא עולם מלא ויחודי בפני עצמו. הטיפול ההוליסטי מותאם אישית לכל מטופל, תוך שנלקחים בחשבון משתנים רבים, פיזיולוגיים ונפשיים כאחד. חלקם של משתנים אלה קשורים ישירות למחלה, חלקם קשורים פחות, ואחרים אינם קשורים כלל, אולם כולם מחוברים למטופל ו/או לסביבה התומכת שלו. אני מלא תקווה כי ספר זה, שהוא פרי אהבה של שנות לימוד, קריאה מעמיקה, שיחות עם מבריאים ומטפלים רבים בתחום, ונסיון טיפולי אישי, יפתח לכם קוראים יקרים, צוהר אל עולם שלם, אשר יתכן ולא היה מוכר לכם קודם לכן, זה של שימוש באמצעים טבעיים לטפול בסרטן. הוא יעודד אתכם, בכך שיבהיר לכם, כי מחלת הסרטן אינה בהכרח פסק דין מוות, ובמקרים רבים ניתנת לריפוי. גם בחלק מאותם מקרים, בהם לא ניתן אולי לרפא כליל את המחלה, הרי שעדיין ניתן להגיע לרמסיה (הפוגה) ארוכה ומשמעותית, בה המטופל והמחלה ה"מורדמת" חיים יחד תחת קורת גג אחת בשלווה יחסית. רבים מכם מעונינים ודאי לשלב את שני העולמות, כלומר לעבור טיפולים קונבנציונלים, ובמקביל להיעזר בטוב ביותר שיש לעולם הרפואה ההוליסטית להציע. אתם תמצאו בספר עניין רב ושפע של מידע לגבי שיטות ודרכים רבות, שבעזרתן תוכלו להתגבר על התקופה הקשה של הטיפולים, להקל על תופעות הלוואי, ולמנוע את קריסת כוחותיכם והמערכת החיסונית שלכם. יש כמובן עדיפות להתחיל בטיפולים משלימים, עוד לפני שמתחילים בטיפולים הקונבנציונלים, כדי לחזק את המערכת החיסונית, ובכך לעזור לעצמכם להתגבר על התקופה הקשה העומדת לפניכם. לצערנו, אין כיום אדם אשר אינו קשור, בדרך זו או אחרת, במחלת הסרטן. כולנו מכירים קרובי משפחה, חברים או ידידים אשר חולים או חלו בעבר בסרטן. משום כך, ספר זה ישמש גם אתכם החולים במחלה, גם את בני משפחותיכם, וגם אתכם המטפלים ההוליסטים, המעונינים להרחיב את יריעת הידע שלכם בתחום זה. אני מקווה, כי גם רופאים קונבנציונלים הקשורים לתחום יעזרו עוז, ויקראו את הספר בפתיחות ראש, גם אם לא יסכימו עם כל מילה הכתובה בו. הספר יכול לעניין ולעזור גם לכם, כל אותם אנשים אשר אינם חולים בסרטן, אך המעוניינים לעשות ככל שניתן כדי למנוע את המחלה. אתם תמצאו בספר מידע נרחב שיכוון אותם לגבי שינויים בתזונה, אורח חיים ותוספי תזונה. אני תקווה כי הספר ידרבן את כולכם להמשיך לחקור וללמוד את עולם הרפואה הטבעית בכלל, ובהקשר של ריפוי סרטן בפרט. ספר זה מוקדש באהבה רבה לאימי ואחותי ז"ל.

נושא זה הוא אחד הנושאים היותר טעונים ואמוציאונליים בתחום טיפולי הסרטן. חולי סרטן רבים, אשר השתמשו במהלך חייהם בויטמינים ואנטי- אוקסידנטים למניעה של מחלות או לשיפור ההרגשה הכללית, נכנסים עם איבחון מחלתם, למסדרון ארוך וצר של תרבות אחרת לחלוטין- זו של טיפולים רעלניים (כימו והקרנות), ומטופלים ע"י רופא, אשר בהרבה מהמקרים (בודאי לא בכולם) אינו חלק מתרבות הוליסטית. אונקולוגים ורדיותרפיסטים רבים מתנגדים בתוקף לכך שמטופליהם יקחו תוספי תזונה ואנטי-אוקסידנטים במהלך הטיפולים. אני מכיר מטופלים, שכאשר שאלו את הרופא המטפל לגבי נושא זה, נתקלו בתשובה קצרה מלווה בטון אוטוריטטיבי בסגנון: "אני כאן הרופא, אני האונקולוג, ואני אומר לך שאם אתה חושב לקחת תוספי תזונה ואנטי- אוקסידנטים במהלך הטיפולים, כדאי אולי שתחפש אונקולוג אחר". דברים אלה נאמרים לרוב, ללא תמיכה של הוכחות ממשיות או הסברים רציונליים כלשהם. גם בין מטפלים ההוליסטיים, ישנם רבים אשר אינם ממליצים לחולי סרטן שהם מטפלים בהם, לקחת אנטי-אוקסידנטים ותוספי תזונה במהלך הטיפולים הקונבנציונלים. יתכן, כי הם פועלים מתוך רצון של "לשחק את זה על בטוח". סביר להניח כי הם מודעים לכך שהאונקולוג מתנגד לכך, ואם המטופל עצמו שואל את דעתם בנושא, הם חוששים לנקוט עמדה הפוכה, וזאת גם אם בתוך תוכם הם מאמינים כי לקיחת תוספים תועיל למטופליהם. אפשרות שנייה היא, כי חלקם של המטפלים ההוליסטים אינם בקיאים מספיק בספרות המקצועית הדנה בנושא ספציפי זה, ומסיבה זו מעדיפים לנקוט במדיניות ה"בטוחה" של להמליץ למטופליהם לא לקחת תוספי תזונה ואנטי-אוקסידנטים במהלך טיפולי כימו והקרנות. בפרק זה אנסה לענות על שאלה סבוכה ושנויה במחלוקת זו. אציג את הטיעונים והנתונים שהצטברו ממחקרים שונים, ואשתדל להראות כי רוב רובם של הנתונים מצביעים על כך, שתוספי תזונה כולל אנטיאוקסידנטים (למעט מספר מאוד קטן ומוגבל), לא רק שאינם מפחיתים מה"אפקטיביות" של הטיפולים הרעלניים, אלא אף מגינים על הרקמות הבריאות מפני רעלנות הכימותרפיה וההקרנות. חלקם אף מעצימים את הטיפולים הקונבנציונלים. חשוב לדעת כי לטיפולים רעלנים כשלעצמם, יש לעיתים השפעה מכרעת על רמות של ויטמינים ומינרלים בגופו של המטופל. הרבה פעמים הם מרוקנים את המטופל מ- נוגדי חימצון, ומשאירים אותו ברמות של חוסרים משמעותיים. ואז, למערכת החיסונית יש למעשה בעייה כפולה, זו של התמודדות עם הרעלים, וגם עם העובדה שאין ברשותה את הכלים והאמצעים איתם היא אמורה לעשות זאת, ולשקם את עצמה. התוצאה היא "רמות נמוכות של בילירובין, אלבומין וחומצת שתן שהם כולם צורות טבעיות של אנטי-אוקסידנטים" (ראלף מוס). "הנתונים באופן מכריע תומכים בשימוש באנטי-אוקסידנטים, לפני, במהלך ואחרי כימותרפיה והקרנות" (ראלף מוס,A 2000, עמוד 102). "מחקרים בחיות ובבעלי חיים מראים כי אנטי- אוקסידנטים (כולל ויטמין C) מגינים על הרקמות הבריאות של המטופל, ובו זמנית הופכים את הרקמות הסרטניות ליותר פגיעות לנזקי הכימותרפיה וההקרנות" ((Quillin, 2000, p. 2). "לאחר שבחנו 71 מחקרים Prasad et al. [1999] לא מצאו כל ראייה כי אנטי-אוקסידנטים מפריעים לטיפולי כימותרפיה, נהפוך הוא, הם טוענים כי הם יעצימו את יעילותם". האונקולוג Charles B. Simone et al. [2000], לאחר שבחן גם כן מחקרים רבים בנושא הגיע לאותה מסקנה. "מסתמן כי אנטי-אוקסידנטים בטוחים ויעילים לשימוש במהלך כימותרפיה" (Hoffer, 2002). חלק לא קטן מהמחקרים קשורים לתרופה הכימותרפית אדרימיאצין שהיא תרופה חזקה ביותר העלולה לפגוע ולגרום נזק לשריר הלב. ישנם אנטי- אוקסידנטים המצליחים למזער נזק זה: ויטמין A הוא אחד מהם. האחר הוא קו-אנזים קיו 10.לויטמין A יש פעילות אנטי-סרטנית חשובה ביותר. ויטמין חשוב נוסף שיודע גם כן להגן על שרירי הלב מרעלנות האדריאמיצין הוא ויטמין C. מחקר שערך Kedar Prasad מאונ' קולורדו, הראה כי שימוש בויטמין C יחד עם התרופה הכימותרפית 5FU הביא לירידה של 95.5% בתאי הסרטן, מה שהצביע על יחסים סינרגטיים בין השניים האלה. כאשר השתמשו בויטמין C עם הקרנות היתה ירידה של 98.2% בתאים הסרטניים, הרבה יותר מאשר כשמשתמשו בהקרנות בלבד. ניסויים קליניים מצאו כי ויטמין E הקטין מוטציות מסוג 53P במיוחד בסרטני ראש וצוואר. זוהי נקודה חשובה ביותר, משום מוטציה זו היא אינדיקציה לכך שהסרטן ממאיר ומסוכן יותר. אותו מחקר של Kedar Prasad הראה, גם כי שילוב של ויטמין E עם בליומיצין הביא לירידה של 71% בתאי הסרטן (עובדה חשובה עבור חולים בסרטני מוח). שילוב של E עם התרופה 5FU הביא לירידה של 85%, ושילוב של E עם ציספלטין הביא לירידה של 82%. בכל אחד מהנ"ל, הצמצום בגידולים היה משמעותית יותר גדול מאשר בשימוש בתרופות בלבד. שני חומרים נוספים חשובים הם גלוטמין וגלוטטיון. גלוטטיון שיפר את התוצאות הקליניות (בבני אדם) כששולב עם התרופות ציספלטין וציקלופוספמיד. ד"ר Suzanne Klimberg מאוניברסיטת ארקנסס ארה"ב, ערכה ניסוי בו הראתה כי תוסף גלוטמין הקטין גידולים באופן משמעותי. נמצא גם כי גלוטמין עוזר למנוע ולהקטין את התפתחותם של פצעים בפה הנוצרים בעת טיפולי כימו (Mucositis). מחקר שנערך באונ' הארוורד הראה כי גלוטמין הוריד את ההוצאות של השתלות מוח עצם בחולי לויקמיה בסכום של 21,000$. פרופ' Lissone האיטלקי הוכיח במחקריו הקליניים, עד כמה מינונים גבוהים (עד 20 מ"ג ביום) של מלטונין יעילים בטיפול בסרטנים שונים, כולל בשילוב עם טיפולים קונבנציונלים. ד"ר קית בלוך (Dr. Keith Block), רופא הוליסטי/אינטגרטיבי מפורסם מקליניקת בלוך באוונסטון אילינוי (פרבר של שיקאגו) אומר: "אני אישית, לא הייתי מסכים לקחת כימותרפיה, אם אנטי-אוקסידנטים לא היו במקביל עומדים על הפרק (Block 2001). חשוב לציין כי בקליניקה האינטגרטיבית של בלוך משתמשים לרוב בכימותרפיה במקביל לטיפולים טבעיים אחרים. חשוב לי לציין כי במידה ואתם מתכוונים להשתמש בתוספים, מן הראוי יהיה לשתף את האונקולוג או הרופא המטפל, ולעדכן אותו לגבי התוספים בהם אתם משתמשים. חשוב כמובן גם להתייעץ קודם עם מטפל הוליסטי אשר יתאים עבורכם את התוספים מהם תוכלו להפיק את מירב התועלת. קיימות אין סוף דוגמאות התומכות בשימוש בתוספי תזונה ונוגדי חימצון בזמן טיפולים כימותרפיים והקרנות, ולא אוכל כאן לדסכס את כולם. אני מצרף כאן רשימה של איזכורים ומספר קישורים, עבור אותם קוראים אשר יהיו מעונינים להמשיך לחקור באופן עצמאי: (Austin, 2003; Birdsall, 2003a, b; Boik, 2001; Cascinu et al., 1995; Chiang et al., 1994; Chinery et al., 1997; Conklin, 2000; D'Adamo, 1996, 2001; Diamond et al., 1997, 2000; Falcone & Sonberg, 1996; Gadzala, 2001; Gignac, 2000; Gonzalez, 2000; Hawkins, 2002; Hoffer, 1994, 2002 [metareview; www.tldp.com]; Hoffer & Pauling, 1993a, b; Hofmann et al., 1990; Horner-Taylor cited in Bonfield, 2003; Hospers et al., 1999; Jimenez, 200?; Klein, 1999, 2000; Kurbacher et al., 1996; Lamson & Brignall, 1999 [literature review]; Leonetti et al., 2003; Locatelli et al., 1993; Martin, 2003, Moss, 1992, 1999, 2000a,b, 2002, 2003; Pace et al., 2003; Page, 1998; Perez Ripoll et al., 1986; Prasad, 1984, 2003; Prasad et al., 1994; 1999a, b; 2001; Robert, 1999; Rountree, 2000; Scambia et al., 1992, 1994; Schachter, 1998, 2001a,b; Schmitt-Graff & Scheulen, 1986; Seifter et al., 1984; Simone, 2000; Simone et al., 2000; Smyth et al., 1997; Sugiyama & Sadzuka, 1998; Jeanne Wallace cited in Asenjo, 2001; Weisman, 1998; Yance, 1999, 2003; קישורים בנושא: www.annieappleseedproject.org/amcolforadin1.html www.healthwell.com/healthnotes/Drug/Docetaxel.cfm http://www.lef.org/protocols/prtcl-153.shtml לא ניתן לומר בביטחון מוחלט כי אנטי-אוקסידנטים, צמחים ותוספי תזונה לא יתנגשו עם טיפולים קונבנציונלים ( ולמעשה בפרק הבא אזכיר כמה שאכן מתנגשים), אולם בסה"כ, ניתן לומר, כי בהתבסס על המחקרים עד כה, התועלת של השימוש בתוספי תזונה במהלך הטיפולים, היא לעין ערוך גדולה יותר מהמדיניות האוסרת באופן גורף את שימושם. ללא צל של ספק, חשוב מאוד, בראש וראשונה, לצרוך את האנטי-אוקסידנטים באמצעות מזון בריא ואנטי-סרטני. אולם מצבים מסוימים, מחייבים כמובן להגיע למינונים גבוהים, אשר לא ניתן להגיע אליהם באמצעים תזונתיים בלבד.

שאלה: איזו קבוצת אנשים באוכלוסיה חולה באחוזים גבוהים יותר בסרטן עור מסוג מלנומה, אנשים העובדים בחוץ וחשופים לאור השמש, או אנשים המבלים את רוב שעות עבודתן במשרד המואר באור פלורצנטי? ובכן, בניגוד לדוגמות הרפואיות המקובלות, מחקרים מצביעים כי דווקא אנשים המבלים שעות רבות במשרד סגור ללא אור שמש חולים יותר במלנומה. נשמע מפתיע נכון? חשיפה לשמש במינון נמוך לא רק שאינה מזיקה אלא היא חיונית לגופנו. היא מורידה את הסיכון לסרטני: שד, מעי גס, וערמונית. ד"ר וויליאם גרנט (Dr William Grant), חוקר ממדינת וירג'יניה ארה"ב, חקר את ההבדלים במספר מקרי הסרטן כפונקציה של מקום מגורים בארה"ב. עבודתו, אשר התבססה על נתונים מאטלס של תמותת הסרטן, מצא כי מספר מקרי המוות מסרטני: מעי גס, שד ושחלות באיזור בוסטון וניו אינגלנד בשנים 1994-1950היה גבוה פי 2 מאחוז מקרי המוות מסרטנים אלה במדינות הדרום מערביות בארה"ב. הוא מצא קשר זהה גם ב- 13 סוגי סרטן אחרים. הערכתו היא, כי היו כ- 23,000 מקרי סרטן בממוצע בשנה המשויכים להבדלים בקרינה אולטרא סגולית בין המדינות הצפוניות למדינות הדרומיות שטופות השמש בארה"ב, ואשר היה אפשר למנוע אותם, אם אנשים היו מקבלים יותר ויטמין D מקרני השמש. בהסתמך על תוצאות מחקרו באמריקה, הוא מעריך כי 25% ממקרי סרטן השד בבריטניה הם תוצאה של חוסרים בויטמין D. במחקר שערך ד"ר וויליאם גרנט (Dr Wiiliam Grant), הוא גילה כי חשיפה לא מספקת לקרינה אולטרא סגולית עלולה להוות גורם סיכון חשוב לסרטנים במדינות בצפון אירופה ובצפון ארה"ב (March,2002; 94:1867-75). סביר ביותר להניח כי מנגנון ההגנה שהשמש מספקת הוא ויטמין D אשר מסונתז בגוף באמצעות חשיפה לקרני אולטרא סגול B. לטענתו איזורים מסוימים בצפון ארה"ב הם חשוכים במידה כזו, שהסנתוז של ויטמין D מפסיק כמעט לחלוטין. ד"ר ג'וסף מרקולה (www.mercola.com- אחד מאתרי הבריאות הפופולריים ביותר בעולם) אומר: "אנשים מאמינים כי חשיפה לשמש גורמת לסרטן, אולם זה רחוק מאוד מהאמת. חשיפה לשמש מנמיכה למעשה את מקרי הסרטן". הוא מאמין כי "אכן חשיפת יתר לשמש מגדילה את אחוזי סרטני העור, אולם סביר יותר להניח כי סרטני עור נגרמים כתוצאה מהעיוות הנוראי שקיים ביחסי הצריכה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 לעומת חומצות שומן מסוג אומגה 6. צריכה מועטה של אומגה 3, ולעומת זאת, צריכה מרובה של אומגה 6, גורמת לאנשים להיות בסיכון גבוה להתפתחות סרטני עור". "הפתרון הוא לא במריחה של כמויות גדולות של מגיני שמש, שכן תכשירים אלה מכילים חומרים רעילים, שרצוי לאנשים להימנע מהם. הגישה הנבונה היא להגביל את החשיפה לשמש כך שלא ניכווים. כויות שיזוף בשילוב של צריכה גבוהה של חומצות אומגה 6 מגדילות את הסיכון לסרטן עור". ד"ר מרקולה מוסיף: "גם אם חשיפה לשמש מגדילה את הסיכון לסרטני עור, הרי שרוב סרטני העור הם שפירים ופחות מאיימים בהשוואה לסרטני: שד, מעי גס וערמונית אשר קשורים לחוסר חשיפה מספקת לקרני השמש. שנה את הדיאטה שלך וחשוף עצמך לשמש במידה מושכלת, וכך תוכל להנות מהתועלת של חשיפה לשמש". נמצאו יחסים הפוכים בין אחוזי סרטנים באברים פנימיים לבין קרבת מגורים לאיזור קו המשווה. ככל שאוכלוסיות מתגוררות קרוב יותר לקו המשווה, כך קטנים אחוזי הסרטנים הפנימיים בקרב אותן אוכלוסיות. מחקר אשר הוכיח זאת בוצע ע"י ד"ר פרנק אפרלי (Dr Frank Apperly). ד"ר אפרלי מצא כי ככל שאנשים גרים קרוב יותר לקו המשוה כך קטן הסיכון שלהם לחלות בסרטנים פנימיים כמו: שד, ערמונית ריאות ומעי גס. בד בבד, יש עליה בסיכון לסרטני עור, אולם סיכון זה יורד באיזורים קרים בהם הטמפ' הממוצעת היא 5.5 מעלות צלסיוס. הוא היה המדען הראשון שחקר את הקשר בין טמפ' לבין סרטן עור. גם הוא, כמו מדענים אחרים, גורס כי חשיפה לקרני שמש, היא דרך יעילה להוריד את הסיכון למוות מסרטנים פנימיים. מספר מחקרים שנערכו ב- 20 שנים האחרונות תומכים בדיעה כי חשיפה לשמש מקטינה את הסיכון לחלות בסרטנים פנימיים. ב- 1992 פרסם ד"ר גורדון איינזלי (Dr Gordon Ainsleigh) מאמר במגזין לרפואה מונעת, בו הוא בחן ספרות רפואית בת 50 שנים בנושא הקשר בין סרטן לחשיפה לשמש. הוא הסיק כי התועלת בחשיפה סדירה לשמש היא לעין ערוך יותר גדולה מהסיכון לחלות בסרטני עור. בנוסף לחשיבותו בספיגת מינרלים,ויטמין D מעורב במספר נוסף של פעולות חשובות. הוא מווסת את רמות הסידן בדם, וכך משפיע על מערכת העצבים. הוא משפיעה על הפרשת האינסולין של הלבלב, ומשחק תפקיד חשוב בוויסות של המערכת החיסונית. ויטמין D מעורב גם בגדילה והתבגרות של תאים. ניסויים בתנאי מעבדה, מצאו כי ויטמין D מעכב גדילה וחלוקה של תאים סרטניים. נמצא אם כן, כי חשיפה מתונה ומושכלת לשמש בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחה"צ המאוחרות היא יעילה וגם בריאה. חשוב ביותר לא להיחשף חשיפת יתר וכמובן לא להיכוות. דרמטולוג ניו יורקי ידוע בשם ברנרד אקרמן (Dr. A. Bernard Ackerman) אינו מסכים עם ההסברים הקושרים מלנומה ישירות לחשיפה לשמש. ”כל מי שטוען כי חשיפה לשמש גורמת למלנומה", אומר אקרמן, "צריך להסביר מדוע שחורי עור ואסיאתים מקבלים מלנומה, כמעט באופן בלבדי בעור שאינו נחשף לשמש כמו: כפות ידיים, כפות רגליים, ציפורניים וקרום רירית. גם בקרב לבנים, האיזורים שמקבלים מלנומה כמו: רגליים (בנשים) ו- גזע הגוף (בגברים) אינם מהאיברים החשופים הרבה לשמש". http://209.157.64.200/focus/f-news/1191452/posts