BG2.jpg

דוקסורוביצין ובורשט: מתכון לשיפור תוצאות הכימותרפיה

כתב: Dr. Jacob Schor


התרופה הכימותרפית דוקסורוביצין (המכונה גם adriamycin) משמשת לטיפול במגוון רחב של סוגי סרטן. היא אנטיביוטיקה אנתרציקלינית ועובדת על ידי אינטראקציה עם DNA. תופעת הלוואי החמורה ביותר, שעלולה להיות מסכנת חיים, היא נזק לבבי. הדוקסורוביצין עדיין משמשת לטיפול במגוון רחב של סוגי סרטן, כולל שד, ממאירויות המטולוגיות, סוגים רבים של קרצינומה וסרקומות של רקמות רכות.


תרופה זו בודדה ממיקרוב באדמה שבודד בשנות החמישים על ידי חברה איטלקית, Farmitalia, מאדמה המקיפה את קסטל דל מונטה, טירה מהמאה ה -13. קבוצה של חוקרים צרפתים בודדו את אותו חומר באותו זמן שהאיטלקים עשו זאת, ושתי קבוצות המחקר תרמו לשמו של החומר. הוא נקרא על שם Dauni, שבט קדם-רומי שכבש את איזור איטליה בו נמצא המתחם, בשילוב המילה הצרפתית אודם המתארת את החומר שצבעו אדום בוהק. אין לי מושג איך Dauni השתנה לדוקסו אז אל תשאלו.


דוקסורוביצין יכול לגרום לנזק משמעותי בלב במיוחד אם המינון המצטבר עולה על 550 מ"ג / ל- מ"ר שטח פני גוף . ישנן מספר גישות למניעת רעילות קרדיו של תרופה זו. השכיחה ביותר היא ליטול תוסף Q-10 במהלך הטיפול ואחריו. מספר מאמרים אחרונים מציעים טיפול משותף אפשרי נוסף, חדשני למדי, שעשוי להפחית גם את הרעילות הלבבית של הדוקסורוביצין, ובו בזמן להגביר את יעילותה של התרופה בהריגת תאים סרטניים. טיפול חדשני ומוזר זה עושה שימוש בסלק אדום (Beta vulgaris), אותו ירק ממנו עושים בורשט.


בשנת 2011 דיווחו Kapadia et al מאוניברסיטת הווארד על מחקר בו השוו בין היכולת של תמצית סלק בהשוואה לדוקסורוביצין בהריגת תאי סרטן ערמונית של אנשים שאינם תלויים באנדרוגן (PC-3) ותאי סרטן שד של בני אנוש החיוביים לקולטני אסטרוגן ( MCF-7).

הרכיב בטנין (betanin )שנמצא בסלק שנותן לו את צבעו האדום דומה במבנהו לדוקסורוביצין, שכאמור גם לה צבע אדום למדי. גם הסלק וגם הדוקסורוביצין הרגו את תאי הסרטן, אם כי התרופה הייתה יעילה בהרבה.

תמצית הסלק הפחיתה את קצב הגידול של תאי סרטן הערמונית (3.7% ב -3 ימים לעומת 12.5% ב -7 ימים) כשנבדק בריכוז של 29 µg/ml. השפעות דומות נצפו גם עם תאי סרטן העור ותאי סרטן הכבד. לסלק הייתה השפעה מתונה ואילו התרופה הרגה 100% מהתאים.


במאי 2012 דיווחו Xi et al מאוניברסיטת וירג'יניה, כי חנקה אורגנית מציעה הגנה מפני הנזק הלבבי של דוקסורוביצין. צורה זו של חנקה מופחתת לניטריט ותחמוצת החנקן בגוף ויש לה השפעה טיפולית נגד מחלות לב. חוקרים אלה מציעים "מושג חדש לשימוש בתוסף תזונה של חנקה אורגנית להפחתת [דוקסורוביצין] נזקים לתאי הלב", וזאת על בסיס מחקרים שערכו על עכברים.

הם הציעו כי חנקות שהן פי ארבע בלבד מהצריכה היומית המומלצת ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO) "... הקלו על תפקוד חדרי שמאל וגם על נזקי שרשרת לנשימה המיטוכונדרית כתוצאה מ- דוקסורוביצין.

סלק מהווה מקור מזון כל כך מצוין לחנקה אורגנית, שאפילו במחקרים משתמשים במונחים מיץ סלק וחנקה אורגנית בכפיפה אחת.


ביוני 2013 דיווחה הקבוצה של Kapadia במאמר שני שבחן סלק ודוקסורוביצין כי לשילוב של השניים השפעה סינרגיסטית מעכבת את צמיחתם של תאי סרטן הלבלב, שד וסרטן הערמונית, מה שמרמז על "פוטנציאל שילוב תמצית סלק אדום-דוקסורוביצין".


מיץ סלק וגבישי סלק היו חומרים שריכזו עניין רב בשנים האחרונות; ספורטאים משתמשים בהם כדי להגביר את הסיבולת, חולי לב להפחתת לחץ הדם, וגברים הסובלים מבעיות זקפה, משתמשים בהם גם כסוג של ויאגרה טבעית. כל ההשפעות הללו נובעות מכך שסלק מהווה מקור לחנקה איתה הגוף יכול ליצור תחמוצת החנקן.

אם כבר מדברים על ויאגרה זה מחזיר אותנו למחקר משנת 2004 של Evig et al. מאוניברסיטת איווה. חוקרים אלה דיווחו כי אפשר להגביר את השפעת הדוקסורוביצין על ידי הוספת תחמוצת החנקן לתערובת. תאי סרטן השד שנחשפו לתחמוצת החנקן 30 דקות לפני הטיפול היו רגישים הרבה יותר לדוקסורוביצין. טיפול באמצעות דוקסורוביצין בלבד הרג 60% מתאי הסרטן, אך טיפול מקדים בתאים ללא תחמוצת החנקן ואז טיפול בדוקסורוביצין הרגו 95% מתאי הסרטן בניסוי שלהם.


טיפול סימולטני (בו זמני) עם תחמוצת החנקן (NO) וגם עם דוקסורוביצין ייצר רק עלייה קלה בכמות הרג תאי ההסרטן לעומת טיפול בדוקסורוביצין בלבד. מתן NO לאחר דוקסורוביצין לא גרם לשינוי כלל.

הדאגה הברורה היא אם שימוש ב- NO יחד עם כימותרפיהיגדיל את ההשפעה הרעילה של התרופה על רקמות בריאות. באותו מחקר, החוקרים הרתמשו תאי לב של עכברושים בריאים באמצעות אותם פרוטוקולים של טיפול מקדים ב- NO ולאחריו דוקסורוביצין. לא נצפתה כל עלייה ברעילות בתאים הבריאים.

זה מצביע על כך שטיפול מקדים שיגביר את תחמוצת החנקן מעט לפני הטיפול בדוקסורוביצין עשוי להגדיל את התועלת.


השיטה הקלאסית שרוב האנשים מכירים להעלאת תחמוצת החנקן היא כמובן הויאגרה. ויאגרה שייכת לקבוצת תרופות הידועות בשם מעכבי פופודיסטרז 5- (מעכבי PDE). תרופות אלה מאטות את פעולתו של אנזים המפרק תחמוצת החנקן ובכך מגדילה את השפעתו לכאורה.

מחקר שנערך בשנת 2005 דיווח כי מינון מקדים של ויאגרה לפני הטיפול בדוקסורוביצין הפחית את הרעילות הלבבית ושל דוקסורוביצין ובמקביל הגביר את הפגיעה בתאי הסרטן. לפחות זה מה שהראה המחקר בעכברים.

מרגש ככל שכל זה נשמע, עדיין לא שמענו על אונקולוג שרשם מרשם ל-וויאגרה למטופל/ת שלו עם ההנחיה לקחת לפני ה-דוקסורוביצין.

מה שמחזיר אותנו לסלק. מנה טרום-כימותרפית של חנקות, המכונה מיץ סלק עשויה להיות רק הכרטיס להגדלת תחמוצת החנקן, להגברת סינרגיה מבחינת הפעילות הנוגדת סרטן של דוקסורוביצין ובמקביל יעשה להפחתת הרעילות הלבבית. זה בהחלט לא יזיק.

בעוד שבמחקר בנושא סלק השתמשו בדרך כלל במיץ סלק, אני לא יכול שלא לחשוב שקערת בורשט עשויה לעזור גם היא.


https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21434853

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22484629

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23596162

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23828331

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15158691/

5 צפיות